<h1>רבינו ירוחם נכ"ו ח"א</h1>
<h2>דף סב:</h2>
והזרתם את בני ישראל מטומאת' וגו' אזהרה לבני ישר' שיפרשו מנשותיהם עונה אחת רוצה לומר יום או לילה סמוך לוסתן רוצה לומר סמוך לאותו עת שרגילה לראות בו נדתה הנקרא בלשון חז"ל וסת וזאת העונה רוצה לומר אותה עונה עצמה לא עונה אחת קודם הוסת אלא אותה עונה עצמה שיש לה לבא הוסת כגון אם רגילה לראו' ביום כשיגיע אותו היום שיש לה לראות ולבא עת נדתה יפרוש ממנה כל אותו היום בין רגילה לראות בתחלת היום בין בסוף היום ובתחלת הלילה מיד ישמש או בסוף הלילה כי אין צרי' לפרוש כי אם אותו היום וכן אם רגילה לראות ולבא זמן וסתה בלילה בין בתחלת הלילה בין בסוף הלילה יפרוש ממנ' כל אותה הלילה וביו' מותר לשמש בסוף היום קודם הלילה וכן אחר שיעבור הלילה לאור הבוקר פשוט בשבועות ונדה. וסתות דרבנן ולפיכך אם לא בדקה בשעת הוסת ואחר כך בדקה ומצאה טהור טהור ולא אמרינן בודאי בזמנו בא וראתה פשוט בנדה [ט"ו ע"א] ועוד הקלו בו שאינו אסור העונה שפורש ממנה אלא בתשמיש ולא בשא' קרבות בשר וכן מותר ליוצא לדרך לפקוד את אשתו אפילו בשעת וסתה רוצה לומר באותה עונה ואפילו לשמש ויש אומרים כי לא הרשו ליוצא לדרך תשמיש אלא דברי רצוי ודברי הרגל וראשון עקר וכן כתב הרשב"א.
